ניתוחי סרט תת שופכתיים לדליפת שתן במתארי מאמץ (MUS)

כיצד הם פועלים?
הסרט מונע דליפה באמצעות תמיכה בשופכה וחיקוי פעולת הרצועות שנחלשו עקב לידות והתבגרות הרקמות. לאחר שהסרט מושם במקומו, הרקמות סביב החורים צומחות בין החוטים השזורים מהם הוא מורכב ומעגנות אותו למקומו. תהליך זה לוקח בין 3 ל-4 שבועות.

האם אזדקק להרדמה במהלך הניתוח?
על אף שניתן לבצע ניתוחים אלו תחת הרדמה מקומית, רוב המנתחים מבצעים אותם תחת טשטוש עמוק או בהרדמה כללית. לעיתים, הניתוחים מבוצעים בהרדמה אזורית (ספינלית או אפידורלית), בהתאם להעדפת המטופלת, המנתח/ת והמרדים/ה.

מתי אוכל להשתחרר הביתה לאחר הניתוח?
להשתחרר הביתה כאשר הן מצליחות לרוקן את שלפוחית השתן ביעילות ולאחר השגת MUS רוב המנתחים מאפשרים למטופלות לאחר ניתוחי שליטה על עוצמת הכאב. אלה מושגים, לרוב, בפרק זמן של מספר שעות עד מספר ימים, כתלות בגורמים שונים.

מתי אוכל לחזור לשגרה?
תהיי מסוגלת לנהוג וכשירה לפעילות יומיומית כשבוע לאחר הניתוח. אנו מציעים להימנע מהרמת משקלים ומפעילות גופנית למשך כ-6 שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לפצעים להגליד ולסרט להתקבע במקומו היטב.

מהם אחוזי ההצלחה של הניתוח?
המחקרים מראים כי בטווח הקצר, לניתוחים אלו שיעורי הצלחה דומים לשיעורי ההצלחה של פרוצדורות אחרות פולשניות יותר, שמטרתן
כרוכים בזמן החלמה קצר יותר וסיכון מופחת לצורך בניתוח נוסף לתיקון צניחת MUS השגת שליטה על דליפת שתן במאמץ. עם זאת, ניתוחי אברי רצפת האגן בשנתיים הראשונות לאחר הניתוח. לאחר הניתוח, 80-90% מהנשים העידו שהם מרוצות מתוצאותיו ודיווחו על שיפור בתסמינים או ריפוי מלא של דליפת השתן ממנה סבלו. עם זאת, קיימת קבוצה קטנה של נשים להן הניתוח לא הועיל. סיכויי הניתוח להצליח פוחתים אם עברת בעבר ניתוח לשלפוחית השתן (לדגמה ניתוח לתיקון).

מהם הסיבוכים שייתכנו?
בכל ניתוח קיים סיכון נמוך לסיבוכים. לכל אחת מהגישות להשמת הסרט סיכונים ספציפיים משלה (ראי מטה), אך בכולן עלולים להופיע הסיבוכים הבאים בשכיחות של 1-10 מתוך 100 מנותחות.
 

הסיבוכים כוללים:
זיהומים בדרכי השתן (ציסטיטיס) – אלו שכיחים לאחר כל אחד מהניתוחים המפורטים וניתן לטפל בהם בקלות באמצעות אנטיביוטיקה. הם שכיחים יותר כאשר נעשה שימוש בקתטר שתן. בין התסמינים ניתן למצוא תחושת שריפה או צריבה במתן שתן, תכיפות ולעתים דם בשתן. תסמינים של זיהומים בדרכי השתן כוללים צריבה, עקצוץ, תכיפות, דחיפות, שתן דמי, עכור או בעל ריח חריג. אם את שמה לב לתסמינים כאלו, עלייך לחזור להתייעצות.
דימום – בניתוחים ווגינאליים, דימום חמור הדורש מתן מוצרי דם הוא מאוד נדיר (פחות מ-1%). לעיתים, דימום מתרחש כאשר במהלך ניתוח בגישה הרטרופובית, הסרט עובר מאחורי עצמות האגן. דימום כזה לרוב פוסק מעצמו ורק לעיתים נדירות דורש התערבות ניתוחית.
קושי במתן שתן – לעיתים, נשים חוות קושי בריקון שלפוחית השתן לאחר הניתוח. מצב זה נגרם מנפיחות מקומית של הרקמה סביב השופכה או מחוסר נוחות ולרוב, מסתדר מעצמו (עד כשבוע לאחר הניתוח). במהלך פרק הזמן הזה, יומלץ ככל הנראה, על השמת צינור עדין או קתטר שתן קבוע, לצורך ריקון שלפוחית השתן. אם זרימת השתן שלך איטית מאוד או שאין ביכולתך לרוקן את שלפוחית השתן גם לאחר שהנפיחות המקומית נעלמה, יהיה צורך לשקול יחד אפשרויות אחרות לטיפול, ביניהן חיתוך או מתיחת הסרט.
חשיפת הסרט – לעיתים נדירות, הסרט יכול להופיע בדופן הנרתיק מספר שבועות, חודשים או שנים לאחר הניתוח. בן זוגך אולי יבחין באזור נוקשה במהלך קיום יחסי מין או שאת תחושי דקירות בנרתיק. לעיתים, המצב ילווה בהפרשה דמית. במצבים כאלה, עלייך להתייעץ, ונוכל לדון איתך באפשרויות לפתרון המצב. לרוב, יהיה צורך בכיסוי מחודש של הסרט או הסרת המקטע החשוף. הסיכון לסיבוך זה הוא 1 ל-100 מקרים לאחר ניתוח בגישה רטרופובית או בגישת הסרט המקוצר ובאופן מעט שכיח יותר לאחר ניתוח בגישה טרנס - אובטורטורית.
נקב בשופכה או בשלפוחית השתן – מצבים אלה נדירים. נקב בשלפוחית השתן שכיח יותר במהלך ניתוח בגישה הרטרופובית ואילו השופכה בסיכון מוגבר להתנקבות בפרוצדורה בגישה הטרנס-אובטורטורית. המנתח/ת ישללו פגיעה בהן במהלך הניתוח בהסתכלות לתוך דפנות השופכה ושלפוחית השתן באמצעות מצלמה (ציסטוסקופ). הסרה ומיקום מחודש ונכון של המחט אליה מחובר הסרט יפתרו את הבעיה. ריקון שלפוחית השתן באמצעות קתטר שתן למשך 24 שעות יאפשר לנקב שנוצר בשלפוחית השתן להירפא מעצמו. מצב שכזה לא ישפיע על הצלחת הניתוח. נזק לשופכה קשה יותר לטיפול ובמקרה שכזה, יהיה צורך להיוועץ שוב ולהחליט מה לעשות.
דחיפות למתן שתן ודליפת שתן מדחיפות – נשים שסבלו מדליפת שתן במאמץ פעמים רבות חוו גם דליפת שתן המלווה בתחושת דחיפות. כ-50% מהנשים יבחינו בשיפור בתחושת הדחיפות, אך בכ 5%- מהנשים התסמינים עלולים להחמיר לאחר ניתוח סרט.
כאב – בטווח הארוך, כאב אינו תלונה שכיחה לאחר ניתוחי סרט. מחקרים הראו כי לאחר ניתוח רטרופובי, אחת מכל 100 נשים (1%) יפתחו כאב נרתיקי או מפשעתי. כאב דומה בנרתיק או באזור החתכים דרכם מושם הסרט עלול להופיע ב-1 מכל 10 נשים לאחר הניתוח בגישה הטרנס-אובטורטורית. ברוב המקרים, הכאב חולף לאחר כשבוע-שבועיים. לעיתים נדירות הכאב אינו חולף ונדרשת הסרה של הסרט.

מצב שלפוחית השתן שלי אינו כל- כך גרוע בימים אלו, האם עלי לעבור ניתוח כעת, על מנת למנוע החמרה בעתיד?
קשה לחזות מה תהיה מידת תפקוד שלפוחית השתן בעתיד. תרגול שגרתי של שרירי רצפת האגן משפר מצבים של דליפת שתן במאמץ בקרוב ל-75% מהנשים ויתכן ולעולם לא תזדקקי לניתוח. עלייך לעבור ניתוח רק אם את חשה שדליפת השתן במאמץ פוגעת באיכות החיים שלך כעת ולא על מנת למנוע הידרדרות בתפקודה בעתיד.

אני מעוניינת ללדת ילדים נוספים. האם אוכל כבר עכשיו לעבור ניתוח סרט?
מנתחים רבים יעדיפו להימנע מניתוח עד לסיום ההריונות והלידות, כיון שהריון עתידי עלול לפגוע בתוצאות הראשוניות של הניתוח.

כיצד ישפיע הניתוח על התפקוד המיני שלי?
לרוב אנו ממליצים שלא לקיים יחסי מין עד כ-4 שבועות לאחר הניתוח. בטווח הארוך, אין עדות לכך שהניתוח משנה את התפקוד המיני או את יכולת ההנאה המינית שלך. אם סבלת בעבר מדליפת שתן במהלך קיום יחסי מין, יתכן והניתוח ייטיב עם מצבך, אך לא תמיד זה המצב.

האם יש משהו אחר שאוכל לעשות על מנת להימנע מניתוח?
תרגול שרירי רצפת האגן – תרגול לשרירי רצפת האגן יכול להועיל לשיפור התסמינים של דליפת שתן במאמץ בכ- 75% מהנשים. כמו במצבי אימון אחרים, היתרונות בתרגול שרירי רצפת האגן גוברים אם התרגול מתבצע באופן שגרתי ולאורך זמן. שיפור מקסימלי יושג לרוב לאחר כ- 3-6 חודשי תרגול סדיר. יתכן ותופני לפיזיותרפיסט/ית המתמחים בלימוד תרגילים לרצפת האגן, שינחו אותך. אם יש לך בעיית דליפת שתן המלווה בתחושת דחיפות, יתכן שתופני אותך לתרגול לשלפוחית השתן.
מכשור מניעה לדליפת שתן במאמץ – קיימים אמצעים למניעת דליפת שתן שמתאימים להחדרה לנרתיק ומסייעים בשליטה על דלף. אמצעים אלו ניתנים להחדרה לפני תרגול או להשמה רציפה במקרה של פסארי נרתיקי. חלק מהנשים מוצאות כי החדרת טמפון גדול לנרתיק לפני פעילות גופנית מפחיתה או אף מונעת דליפה. אמצעים מסוג זה מתאימים בעיקר לנשים עם דליפת שתן מינורית או לאלו המעדיפות שינוי באורח חיים על פני ניתוח.
שינויים באורח החיים - במידה ואת בעלת משקל עודף ירידה במשקל יכולה להביא להטבה בתסמינים של הדליפה. שמירה על בריאות כללית טובה, גמילה מעישון ואיזון מיטבי של מחלות רקע כגון אסטמה – יכולים גם הם לסייע.